לראות, לשמוע, לטעום, לחוות ולקנות
  מה למה
מה למה
יום א', ה’ בסיון תשפ”א
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
איך מתמודדים עם פציעה קשה, מה קורה כאשר צריך ללמוד ללכת מחדש בשבילים המוכרים?
01:26 (05/04/21) נאוה וינגרטן
תגיות: הכאב הלא נראה, טלי עוזיאל, ספרי ניב, המודדות עם תאונת דריסה, התמודדות עם כאב

תאונה. ברגע אחד של יום אביבי החיים השתנו... מי שעבר זאת, יזכר במה שלא שכח, או הדחיק. מי שקרוב לו עבר זאת, אולי יבין את מה שלא ראה, ולא הבין. " ביום בהיר אחד, הייתי במרחק נגיעה. במרחק נגיעה מהמוות, ההצלה והמלחמה לחיות. ..ביום בהיר אחד הייתי. במרחק נגיעה מהרצון לוותר.. איך לומדים להסתכל לכאב בעינים..לא לאפשר לו להשתלט.. לנסות לחיות" כל מילה תדבר למי שהיה שם.. משקפת כאב פיזי ונפשי, שזר ואף קרוב, לא יבין. ואני, הייתי שם, כשהחיים מתהפכים ברגע, כשפעולות בסיסיות כמו קימה, הליכה ,ישיבה, רחצה, פעולות רגילות ומובנות מאליהן, הופכות בלתי אפשריות לבצוע, ואדם הופך להיות תלוי לחלוטין באחרים. " הפציעה היתה בשבילי טלטלה גדולה, אך גם התחלה של מסע פיזי ורגש. הכתיבה החלה בייחול שהיא זו שתחזיר לי את התוכן והטעם שאיבדתי בדרך, ובתקווה שהעלאת המחשבות והרגשות על הכתב תעזור לי להבהיר את הדברים, ודרכי תסביר לאחרים.." מתוך ההקדמה לספר. זהו סיפורה של טלי עוזיאל, שעברה תאונת דריסה שבוע לאחר יום הולדתה ה-57, בזמן שצעדה על המדרכה ליד הבית עם שתי נכדותיה הקטנות. הספר משתף בחוויות מאירוע הדריסה, דרך עיניה ודרך עיני הקרובים לה. עיקר הספר הוא התמודדות עם הפציעה ועם הכאבים, הבירוקרטיה המתישה, השיקום הארוך, משככי הכאבים, ומפגשים שונים שהזדמנו לפתחה בחיים שאחרי התאונה. הספר מכיל פרטים אמיתיים לצד פרטים שהוספו מן הדמיון. "מרגישה שיום אחד אצטרך לקלף את כל שכבות ההגנה שלבשתי ולהסתכל אל תוך תוכו של הפצע, לבכות מול ציור דומע, לכאוב מול טקסט שנכתב, לחיות את המציאות המסובכת ואף לאוורר אותה מול כל אהוביי, גם אם ייקח להם רגע להבין שאינם יכולים להבין. להרשות לעצמי לעיתים לבכות בתוך החיים ולצידם ואולי ללמד אותי ואת העולם שאין דבר שלם יותר מכאב שבור". (מתוך הספר) הספר כתוב מתוך ליבה, ודברים היוצאים מהלב, נכנסים אל הלב... טלי עוזיאל, אמא לשלושה וסבתא לתשעה, גדלה רוב ילדותה בירושלים ומתגוררת ביישוב יודפת שבגליל. בעברה עבדה בטכניון כמהנדסת מחשבים ולאחר יציאתה לפנסיה למדה טיפול בעזרת בעלי חיים. אל הכתיבה התוודעה בסביבות גיל ה-40; תחילה נכתבו להם שירים, ולאחר שהשתתפה בסדנאות כתיבה עם נורית זרחי ועם בוריס זיידמן, נוספו גם סיפורים קצרים. ספרה הראשון "לפעמים אני חושבת מילים" הכיל חלק מסיפורים ושירים אלה. "הכאב הלא נראה" הוא ספרה הראשון באורך מלא. מסכימה עם כל מילה של הממליצים הבאים: "חייב לומר לך שספרך ליווה אותי כמה ימים בהתרגשות עזה. כתיבתך כה רגישה ויחד עם זאת מלאה עוצמה. סחררת אותי במסע הקשה ומעורר ההשראה שעברת". (יותם שווימר, עורך ספרים) "טלי יקרה לי מאוד, אני מחכה לספר. כתבת עבור כולנו שחיינו השתנו בשבריר שנייה. ואיך כתבת!!!!!... ואיך סיפרת!!!" (ברנדה טראום, אלמנת מלחמה) "בוודאי לא קל היה לך לחיות מחדש את האירועים הקשים. צריך אומץ גדול לחזור לאותן שעות, ימים, שבועות וחודשים מטלטלים בפרטי פרטים כאלה, אבל את אדם חזק ובעל כוח חיות אדיר, כפי שמשתקף מהדברים שכתבת, וגם המקום הטוב שבו את נמצאת היום מעיד על כך". (אילת נגב ויהודה קורן, סופרים וקרובי משפחה ) מומלץ ! "הכאב הלא נראה" מאת טלי עוזיאל. הוצאת "ספרי ניב", 112 עמודים. בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת, או באתר ההוצאה https://nivbook.co.il/.

 
 
בילוי
ספרים
צרכנות
ילדים ונוער
תיירות אירוח וטיולים
אופנה
אנשים טובים באמצע הדרך
מבצעים
עצות ולא מהשרוול
מי ומה..מה חדש?