לראות, לשמוע, לטעום, לחוות ולקנות
  מה למה
מה למה
יום ה', כד’ באייר תשפ”א
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
אילנה לוביא, על שמחת חיים ועשייה של אמנית בעיסת נייר
22:29 (06/02/21) נאוה וינגרטן
תגיות: אילנה לוביא, עיסת נייר, גינה קהילתית ברעננה

אם תשאלו את אילנה לוביא, אשה עם ספור חיים מעניין, אהבה היא שם המשחק.. אהבה לאדם, לאדמה, לעם ולארץ, אהבה לתרבות וליצירה. ספור חייה של אילנה לוביא, הוא דוגמא לחוסן נפשי, סקרנות ותאבון בלתי נדלה ליצירה חדשה, הנותנת טעם לחיים. אילנה לוביא, שהאנרגיות והמראה שלה מטעים לגבי גילה (1945), אשה קטנה ותוססת, אמנית רב תחומית, שמחה בחלקה, גרה ברעננה, אליה הגיעה מנתניה בעקבות בתה. ועוד לא הגעתי לדובדבן.. היצירות שלה! היא חיה בדירה, מוקפת בדמויות מגוונות, בובות מעשה ידיה להתפאר. "נולדתי במצרים, ובגיל 4 עלינו לארץ. גרנו באוהלים בעתלית, ובמושב אמונים,שם התאהבתי באדמה. מגיל 12 החזקתי את משק הירקות והפרות שהיה לנו". בגיל 18 נישאה ליוסי לוביא, (אם תהיתם, מקור השם גרמני). יוסי, יליד תימן התייתם מאימו בגיל 3 ועלה לארץ עם אביו. את השם לוביא קיבל מד"ר לוביא שהיה מנהל בית היתומים שאימץ אותו לבן. הם גרו בנתניה, וגם אז לא ויתרה על חלקת האדמה הקטנה שלה.. גידלה גינה אורגנית עם ירקות ותותים. " אני אוהבת להריח את האדמה, לשתול ולראות את התנובה שלה. זה גורם לי המון אושר". האידיליה נקטעה במלחמת יום הכפורים, כשהתאלמנה והיא בת 28 בלבד, אם לבן ושתי בנות, ובהריון בחודש שני. בעלה, ששירת בסיירת מטכ"ל, נפל בגזרה הסורית, בקרבות הבלימה. פגז ישיר פגע בזחל"ם והוא נהרג במקום. במשך השנים נישאה, נולדה לה בת נוספת, אך הנישואים לא צלחו. אילנה גידלה לבד חמישה ילדים שהם גאוותה כיום. כולם למדו והגיעו להשגים בתחומים שונים. הבנות: איילת, מורה לנהיגה ועורכת דין, יהודית, יזמית בתחום הנדל"ן, אביטל, יועצת לפנגשווי ואסטרולוגית ( גרה ברעננה,בעקבותיה עברה אילנה לעיר), מיכל נטרופיסטית ויוחנן הבן יזם ואמן באבן, חי בארה"ב ומתכנן את השיבה לארץ. על הקשר הקרוב עם משפחתה אפשר ללמוד משולחן האוכל בביתה, עליו מגש ענק עם רימונים. אחד גדול, "זו אני, ומסביבי 17 רימונים כמספר נכדי" היא גאה בהם ומציינת שהבן .והנכד שרתו בסיירת בעקבות האב שנפל בכל השנים שחלפו, לצד גידול הילדים, העבירה את הזמן בתפירה וסריגה, ולא ויתרה על אהבתה לאדמה. בכל מקום שגרה היתה לה חלקת אדמה לגידולים. היא התנדבה, עבדה, וכשהילדים עזבו את הבית, בזמן הפנוי, חשה צורך ליצור. כך התחילה לפסל בעיסת נייר. מיצירה ליצירה למדה ולימדה את עצמה. לא תאמינו מה ניתן לעשות עם נייר גרוס ודבקים! הבטחתי דובדבן? כבר בכניסה לביתה הבנתי שאני נכנסת לבית הבובות... ממש ארץ האגדות.. קידמו את פני פסלוני עיסת הנייר שלה. כל גבורי המופת של ספורי הילדות- מכיפה אדומה, פינוקיו, מרי פופינס, השמן והרזה, צ'רלי צ'פלין המופלא, תשארו עם פה פעור למראה מרילין מונרו, ויסלחו לי שאר הגבורים שלא הזכרתי... בחדרי הבית תפגשו בפיסול דמויות המהוות נקודות ציון בחייה. קשה להשאר אדיש למראה פינת הזכרון לבעלה, חתן וכלה לצד דמות הרב הקורא "אל מלא רחמים" ודמויות המבכות את הנופל. כל חדר בבית, כולל המטבח, המרפסת וחדר הרחצה, "מארחים" דמויות מגוונות, צעירים במפגש חברתי, זוגות במפגש רומנטי, על רחבת הריקודים ובים, משפחות של חיות ( פילים, כבשים, תרנגולים, טווסים), וכמובן ממוצרי האדמהניכר שהיא גאה בכל אחד מהם ושמחה ללמדם את רזי הפיסול.. תהיתי מדוע אינה פותחת חוגים ללמד פיסול בעיסת נייר. כך תוכל לשלב את אהבת הפיסול עם אהבת ילדים וחינוך, ואילנה ענתה: "חשבתי על זה, אולי עוד יגיע.. " לא שללה את האפשרות.. וכבר 'מדגדג' לי באצבעות ומתחשק לי להיות התלמידה הבאה.. את ימיה היא מעבירה בעבודת האדמה ("החולשה שלי"), בגינה שבמרפסת הבית ובגינת הפעמונים, הגינה הקהילתית ברעננה, המהווה עבורה הרבה מעבר לגינה. ( בהחלט נושא לכתבה נפרדת..) בגינה קמה קבוצה, המהווה רשת חברתית לחבריה. המתנדבים מעבדים את האדמה, ומגדלים עצי פרי וירקות אורגניים. הם נפגשים מדי יום ששי, עם מטעמים מהבית (תסמכו על אילנה שמפנקת אותם).. וחולקים את התוצרת. בין לבין, היא גם סורגת אפודות, כובעים גרביים.. "תמיד יש לי במקרר נייר גרוס מוכן לעבודה.. אני חולמת בלילה, מתעוררת לפנות בקר, ומתחילה לעבוד על היצירה הבאה.. זה ממלא אותי כל יום מחדש". האמינו לי, סבוב ב"גן העדן" של אילנה, מבטא יותר מאלף מילים את חדוות היצירה, שמעניקה סיבה חדשה מדי .יום לקום ולהתחיל יום חדש בימים אלה של בידוד חברתי, מעודד ומשמח לראות אנשים כאילנה לוביא, אשה קטנה, חייכנית ונמרצת,שחיה ויוצרת ללא הפסקה!

 
....
....
 
בילוי
ספרים
צרכנות
ילדים ונוער
תיירות אירוח וטיולים
אופנה
אנשים טובים באמצע הדרך
מבצעים
עצות ולא מהשרוול
מי ומה..מה חדש?