לראות, לשמוע, לטעום, לחוות ולקנות
  מה למה
מה למה
יום ב', ו’ בסיון תשפ”א
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
בימינו כשהשמונים הוא השבעים החדש, וסבתות מתעמלות, הולכות למכון כושר, רוקדות ומשקיעות בעצמן, כשקיים דיסוננס בין הגיל והתחושות, בין הרוח החופשית המחפשת לעוף גבוה והגוף שאינו עומד בקצב, יש בהחלט מקום לשיריה של שולה אפרת, ממרומי הגיל. אליק כותב שירים על חוויות, עם תובנות, הסתכלות לעתיד, אהבה ועוד - כל זאת מתוך הסתכלות ביקורתית ואופטימית המבוססת על ניסיון רב-שנים.
19:49 (26/10/20) נאוה וינגרטן
תגיות: אני עושה זאת בדרכי, אליק לזינגר, כמו אהבת נעורים, שולה אפרת, ספרי שירה בגיל השלישי, ספרי ניב

שולה אפרת כותבת בשיריה על הגיל, המחשבות שהוא מביא לצד הרצון לפרוץ גבולות. להחיות את מה שחשנו ואף לפרוץ גבולות. מטמורפוזה הַנֶּפֶשׁ וְהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי אוֹמְרוֹת לִי: לֹא תִּשְׁתַּנִּי, לֹא תִּשְׁתַּנִּי! הַמְשִׁיכִי לִהְיוֹת עַל הַסּוּס, כְּמוֹ תָּמִיד, צְעִירָה, תּוֹסֶסֶת, פּוֹרֶצֶת גְּבוּלוֹת שֶׁל מֻתָּר וְאָסוּר, גּוֹמַעַת אֶת הַחַיִּים עוֹד וָעוֹד... אֲבָל הַגּוּף גּוֹזֵר עָלַי: תִּשְׁתַּנּיִ , תִּשְׁתַּנּיִ , אֵינֵךְ בַּת עֶשְׂרִים, הוֹ, לֹא! יֵשׁ גְּבוּלוֹת מֻכְתָּבִים שֶׁל אָסוּר וּמֻתָּר, יֵשׁ מִקְצָבִים שֶׁעוֹד לֹא הִכַּרְתְּ: שֶׁל לַחַץ דָּם מֻגְבָּר, שֶׁל קֹצֶר נְשִׁימָה מְשַׁתֵּק, שֶׁל אִי-סְפִיקַת לֵב חוֹנֶקֶת... אֲבָל אֲנִי עוֹד רוֹצָה לִהְיוֹת כְּמוֹ שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר בְּחַיָּיו - שֶׁלֹּא, שֶׁלֹּא תָּמוּת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים. כמו אותו אחד שקיבל אגוזים כשכבר לא היו לו שינים..כך החופש בהווה והגעגוע לעבר. רצון להספיק ולחוות עוד, עתה כהילןידם בגרו וישנה תחושה של חופש, הגוף הוא הכובל. שיכורה, ולא מיין הֲלוּמַת פְּרִיחוֹת, רֵיחוֹת, נִיחוֹחוֹת, שִׁכּוֹרָה, וְלֹא מִיַּיִן, מַשִּׁילָה אֶת קְלִפּוֹתַי מֵעָלַי אחַַת לאְחַַת עִם מַשְּׁבֵי הָרוּחַ הַמַּכִּים גַּלִּים בַּקָּמָה וּמְלַטְּפִים אֶת פָּנַי, טוֹבֶלֶת עַד צַוָּאר בַּיָּרֹק, בַּכָּחֹל, בַּצָּהֹב, בָּאָדֹם, נפִעְמֶֶת, נ רְִגּשֶׁתֶ , נ רְִעשֶׁתֶ מִשְּׁלַל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת הַסּוֹגְרִים עָלַי, אֶת נַפְשִׁי לֹא יוֹדַעַת, נוֹגַעַת, גּוֹמַעַת, בּוֹלַעַת אֶת הַיֹּפִי הַזֶּה הָעוֹלֶה עַל גְּדוֹתַי, כּוֹרַעַת אַפַּיִם אַרְצָה עַל בִּרְכַּי וּמוֹצֵאת אֶת עַצְמִי לָדַעַת. "כמו אהבת נעורים – שירי העשור השמיני" מאת שולה אפרת, השירים שבספר נכתבו בעשור האחרון ויוצאים במלאת שמונים למשוררת. יש בו שירי סתיו, שהחצב מככב בהם, ושירי אביב, המשקפים את ההתרגשות מהפריחות ומההתחדשות ואת שמחת החיים לצד המשברים הכרוכים בקמילת הגוף תחת כובד השנים. המחברת מתארת גם רגשות קשים שהצטברו משך השנים, ועתה הגיע הזמן להשלמה. כמו אש בשדה קוצים..אש אמייתת אימתנית שכל חלקה טובה מכלה. "אש בוערת על דלק השנאה...רק מתחת לה לוחשות גחלים בקול דממה דקה כמו תפילה חרישית של תקווה של אהבה ושל חמלה". יציאת מצרים תש"ף כָּל אֶחָד וִיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁלּוֹ, כָּל אֶחָד כְּבָר קָרַע אֶת הַיָּם יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת בְּחַיָּיו - אוֹ שֶׁלֹּא, אִישׁ-אִישׁ וְהַיָּם שֶׁלּוֹ. וַאֲנִי עוֹד קוֹרֵאת מִן הַמְּצוּלוֹת, מְבַקֶּשֶׁת אֶת נַפְשִׁי לָצֵאת לַחָפְשִׁי, לִפְרֹץ מִבֵּין הַמְּצָרִים הַסּוֹגְרִים עָלַי בְּתוֹךְ גּוּפִי, לִפְנַי וְלִפְנִים, לִנְשֹׁם אֲוִיר, פָּשׁוּט לִנְשֹׁם, וְלָלֶכֶת לָלֶכֶת לָלֶכֶת לְלֹא מַעֲצוֹר בְּתוֹךְ הַפְּרִיחוֹת וְהַזְּרִיחוֹת וְהַשְּׁקִיעוֹת הַמַּרְהִיבוֹת, לִרְאוֹת אֲנָשִׁים וִילָדִים צוֹהֲלִים, לַחְצוֹת נְחָלִים שׁוֹקְקֵי זֶרֶם שׁוֹצֵף, לִדְהֹר עַל גַּב סוּסִי אֶל הָאֹפֶק הַפָּתוּחַ, לְחַבֵּק אֶת הָעוֹלָם, לֶאֱהֹב אֶת כֻּלָּם, לָחוּשׁ אֶת הַחֵרוּת הַחֲדָשָׁה לִחְיוֹת, לִהְיוֹת שׁוּב אדָָם נִבְרָא בְּצֶלֶם. בחלקו השלישי מקובצים "מדרשי פסוק" מארון הספרים היהודי שכתבה שולה במהלך לימודיה בבית מדרש חילוני של נשים במדרשת אורנים. אִשָּׁה עִבְרִיָּה רְכוּבָה עַל סוּסָהּ לֹא חוֹשֶׁבֶת דָּבָר, רַק חָשָׁה אֶת הַמֶּרְחָבִים, אֶת הַשִּׁחְרוּר, אֶת הַחֹפֶשׁ וְאֶת הָעָצְמָה לִהְיוֹת הִיא עַצְמָהּ. )מתוך: "אישה עברייה", שיר ב( שולה אפרת, אם לשניים וסבתא לשבעה, נולדה וגדלה בקיבוץ משמר העמק, ובו היא חיה עד היום. כל חייה עסקה בחינוך ובהוראה, והיום עובדת להנאתה במפעל בקיבוצה. מוסמכת במחשבת ישראל ולקראת סיום של תואר שני נוסף בהיסטוריה של עם ישראל. חובבת טבע מושבעת, מרבה לטייל בארץ ובחו"ל ברגל וברכיבה על סוס. פרסמה ספרי ילדים, פרוזה ושירה. כמו אהבת נעורים הוא ספרה השביעי. "כמו אהבת נעורים – שירי העשור השמיני" מאת שולה אפרת. איורים: תמר כליף. הוצאת "ספרי ניב", 84 עמודים. אליק לזינגר, כותב על המצב כיום, מתוך ראייה אופטימית.בימים של קורונה, של חוסר אמון במערכת, כותב אליק לזינגר: החיים דבש? לא ממש"ארץ זבת חלב ודבש, בכך אין שום חדש. השאלה אם כל אחד בכך חש, כולל מי שללא קורת גג, אף לא דרגש. מי שממלחמת הקיום לא מש ,ושומע את זה שבעצמו כל הזמן דש, האם גם חייו הם דבש, או שכל יום אותו מרמים מחדש?" אליק עושה זאת בדרכו. הוא כותב, במבט מהצד, לא ממורמר אך בהחלט מפוכח. " השמש מתלבטת וחוששתאולי קצת מתביישת,מציצה על ממשלה נואשת, שבקושי מתגבשת.נראית מביישתמין יצור עם דבשתשמעורר צחוק וזלזלול ברשת,והיא כעורת וחרשת.." כאמור, ממרום גילו, יש לו מה לאמר, אך אינו ממורמר. החיים לא פינקו אותו והוא עדיין אופטימי.. הוא נולד בברית המועצות ב-1949. כתב והפיק חמישה ספרים בנושאים שונים ובגיל שבעים החל לכתוב שירים. כמה ממאות השרים שכתב עד כה אף הולחנו והופקו. מאחוריו קריירת ניהול ארוכה שבה ניהל מאות עובדים במוסד פיננסי גדול, ורבים אף מיישמים את המלצותיו.אני עושה זאת בדרכי הוא ספר השירים הראשון של אליק, והוא מוקדש למאיה ז"ל, בתם של ליאה ואליק, שעברה לעולם שכולו טוב בשנת 2011 בהיותה בת 22. לא אי אפשר, אלא איך אפשראני לא יכול לשנותאני לא יכול להשתנות...מכירים את אלה האימרות?ואז מגיע משהו חיצוניומשפיע עלינו באופן קיצוני.. ולכן כמו הרבה פעמים בחיים, אין מקום לאמר אי אפשראלא בתוספת אות אחת, לשאול איך אפשר.."הוא אינו מכחיש, אינו מתריס , אינו מאשים אלא מביט נכוחה וחושב איך אפשר לשפר את המצב. חַיִּים עַל זְמַן שָׁאוּל מִשְׁפָּחָה מְבִיאָה תִּינוֹק לָעוֹלָם וְזֶהוּ יוֹם גָּדוֹל,וְאַחֶרֶת מִצְטָרֶפֶת לְמִשְׁפַּחַת הַשְּׁכוֹל.שָׁנִים מְגַדְּלִים וּבְיוֹם אֶחָד מְאַבְּדִים אֶת הַיָּקָר מִכֹּל.אֵין לָדַעַת מָה יָכוֹל עָלֵינוּ לִפֹּל,בּוֹנִים תָּכְנִיּוֹת וְהַכֹּל אֶל הַתְּהוֹם יִצְלֹל,מַגִּיעַ מִין גַּל וְלוֹקֵחַ אוֹתְךָ כְּסוּג שֶׁל נַחְשׁוֹל.חַיִּים כָּאן עַל זְמַן שָׁאוּל,רוֹצִים לְהַסְפִּיק רַבּוֹת כְּאִלּוּ הַכֹּל דָּחוּף וְהַכֹּל בָּהוּל,בְּרֶגַע מְאַבְּדִים מִישֶׁהוּ שֶׁעָשׂוּי הָיָה לִהְיוֹת דָּגוּל.בָּא תִּינוֹק לָעוֹלָם וְהוּא כְּבָר בְּסִכּוּן,אוּלַי זֶה לֹא צוֹדֵק וּוַדַּאי לֹא הָגוּן,אֲבָל אֵין אֶת מִי לְהַאֲשִׁים וְאֶת מִי לָדוּן.זֶה טִבְעוֹ שֶׁל הָעוֹלָם,הַמָּוֶת הוּא חֵלֶק מֵהַחַיִּים גַּם,בְּרֶגַע הַכֹּל תַּם,אוּלַי לֹא נִשְׁלַם. "אני עושה זאת בדרכי – ספר השירים של אבא של מאיה" מאת אליק לזינגר. הוצאת "ספרי ניב", 164 עמודים. את ספרי ניב ניתן להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה https://nivbook.co.il/.

 
 
בילוי
ספרים
צרכנות
ילדים ונוער
תיירות אירוח וטיולים
אופנה
אנשים טובים באמצע הדרך
מבצעים
עצות ולא מהשרוול
מי ומה..מה חדש?