לראות, לשמוע, לטעום, לחוות ולקנות
  מה למה
מה למה
יום א', ה’ בסיון תשפ”א
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
מה חשוב לאכול ומתי והיכן מתחיל האנטי של ילדינו לאוכל בריא? כתבה וערכה ד"ר ענת גרינשטיין נטורופתית N.D ופסיכותרפיסטית
20:30 (11/03/20) נאוה וינגרטן
תגיות: סידן במעגלי החיים, אכילה בריאה, ד"ר ענת גרינשטיין, הרגלי אכילה אצל ילדים, "אמורפיקל", תוסף סידן אמורפי באבקה

איך קורה בעידן המודרני, עידן השפע, שילדנו אינם נחשפים למגוון רב של מזונות. התזונה שלהם לרוב מבוססת על מזון שמכיל הרבה מאוד סוכרים, ושומנים (חטיפים, עוגות, מיצים ממותקים). מזון שמכיל ג'אנק פוד החסר בוויטמינים ומינרלים. מהיכן מתחיל האנטי הזה לאוכל בריא, מהיכן מתחילים ההרגלים באכילה בריאה ? הרגלי האכילה מתחילים עוד בשלב ההנקה. אנו כהורים אמורים לשמש מודל לילד בכל ההיבטים. החל מהשלבים הראשוניים בו תינוק שבוכה מבין שהוריו מאכילים אותו גם שכואב לו, שעצוב לו, שהוא זקוק לחום ואהבה . הוא גדל להבין שבכל מצב רגשי האוכל הופך למנחם. שהאוכל הוא פיצוי על שעמום, כאב, עצבות, בדידות ושעמום. גם בשלב מאוחר יותר שהכל סב בבית סביב אוכל "אוכל כאהבה" הילד ממשיך להבין שהוא ממלא את הריקנות שבתוכו באוכל במקום משחק, חברים ועוד. ילד שחשוף מגיל צעיר לאכילה לא מאוזנת ,לכמות גדולה של אוכל, למזונות שפחות מיטיבים עימו יכול להגיע לחסרים של ויטמינים ומינרלים. מה נכון? אמרו כן ... ü הרגלי האכילה בזמנים קבועים. ü אכילה סביב שולחן, אכילה משפחתית. ü לארוחת בוקר היא ארוחה חשובה ועל כן אין לוותר עליה. ü ההורים מהווים מודל לחיקוי. ü לאכילה בזמנים קבועים ורק סביב שולחן . ü לשיתוף ילדים בהכנת המזון בהתאם ליכולותיהם ולגילם. ü לשיתוף ילדים ברשימת הקניות השבועיות ולבחירת המזונות בסופר. ü לחשיפת הילד למזון מגוון ולאלטרנטיבות שונות של הכנתו. ü לחשיפת הילדים לטעמים כדי לסייע בפיתוח חוש הטעם, בכדי לצמצם את התמכרותם לסוכרים. ü להכנסת מזון חדש ולא מוכר בכל שבוע. ü לצבעוניות במזון - להכניס שפע של צבעים מירקות ופירות בשילוב הארוחה או בין הארוחות. ü להנחה של ירקות חתוכים ופירות במטבח. כך שהילד יכול לגשת ולקחת בין הארוחות. ü לחשיפת הילד למרקמים שונים . ü לאפשר לילד לאכול נשנוש אחד ביום שתבחרו יחדיו. ü להסביר לילד בהתאם לגילו את הרציונל מאחורי אכילת מזון בריא. הסבר ברוב המקרים יכול לסייע להבנה בבחירת המזון. ü מגוון רב של מזונות כך נוכל לספק לגוף מגוון של ויטמינים ומינרלים שיסייעו בהתפתחות תקינה של הגוף והמוח. ü להניח את "הנשנושים" על השיש שילד יהיה חשוף אליו וידע שהוא יכול לקחת . מה לא נכון? אמרו לא ... ü לא לתת לילד לאכול או להאכיל אותו סביב פעילות כמו צפייה בטלוויזיה, משחק או כל פעילות אחרת. ü לא להבטיח לילד פיצוי לאחר ארוחה כפרס מנחם. ü לא להכריח את הילד לסיים את כל האוכל בצלחת. ü לא להכריח לאכול מזון שאינו רוצה. ü לא להעמיס על הצלחת כמות גדולה. ü לא להגיד לילד "אתה אוכל הרבה " או "אתה צריך לרדת במשקל". ü לא להחביא ממתקים ולאסור על ילד לאכול. ü לא להכניס את האויב הבייתה . ü להשתדל כמה שאפשר לא לחשוף ילדים לאוכל מוכן, כיוון שלאחר מכן הם יתקשו לאכול אוכל ביתי. ü הימנעות משתייה ממותקת ושתיית דייאט. (חומרים משמרים וצבעי מאכל) ü לא למנוע לחלוטין מילד "נשנושים" בין הארוחות . רק דאגו שהם יהיו בריאים נטולי שומן טראס ושומן רווי ומופחתים במלח. ü רצוי כמה שפחות לחשוף ילדים לקופאין המצוי בקקאו, שוקולד, תה שחור, קולה. (התמכרות לקופאין ועוררות מערכת העצבים) ü לא לקורנפלקס או פרוסת שוקולד לארוחת בוקר, מכילים הרבה סוכרים ויביאו את הילד להיפוגליקמיה (חוסר שקט, חוסר ריכוז ועצבנות). ü לא להפעיל לחץ על הילד או ניסיון לשדל אותו לאכול מאכלים חדשים ולא מוכרים. לרוב הילד יסרב לטעום או יפתח רגשות שליליים מראש. ü גם אם ילד לא רוצה/אוהב מזון מסוים זה לא אומר שאי אפשר לתת לו בשלב מאוחר יותר. ü ככל שילד יגלה את הטעם המתוק בשלב מאוחר יותר כך יסכים להיחשף למגוון טעמים. ü לא לאכול ארוחות ליליות . ü לא להפוך ג`אנק פוד למזון עיקרי. ü להימנע ממזון מטוגן (צ'יפס, פלאפל, חציל מטוגן, בשר מטוגן וכד'). ü להימנע מרטבים שמנים וממיונז (להעדיף רסק עגבניות, קטשופ, שמן זית כתית, חומץ טבעי, מיונז טבעי ורוטב סויה). ü להימנע מהמלחה ומחטיפים מלוחים, הם מעלים לחץ דם דבר הפוגע בתפקוד כלי דם, בלב ובמוח. להמעיט בקינוחים ובאכילת ממתקים: שוקולד חלב, סוכריות, גלידות וכד'. אחד המינרלים המשמעותיים ביותר בגופנו ובעיקר בקרב ילדים ובני נוער הוא סידן. סקר "משרד הבריאות והתזונה הלאומי" מצא שרק 22.5% מכלל התלמידים בחטיבת ביניים ובתיכון צורכים סידן בהתאם להמלצות. הספיגה מהמזון בגיל הינקות מגיע ל - 60% אולם במהלך ועד גיל ההתבגרות הספיגה מגיעה ל 25%-35% וככל שאנו מתבגרים היא מתמעטת. כיוון שכך המצב, ילדים ובני נוער יזדקקו לתוספי סידן במידה ואינם מספקים זאת מהמזון או במידה והספיגה אינה טובה. בתקופת ההתבגרות תקופת זו מתחילה אצל בנות בגיל 12-10 ואצל בנים בגיל 14-13 מתרחשים תהליכים מואצים של גדילה, שינויים תכופים במשקל ובעיצוב הגוף. לכן, צריכת סידן בתקופה זו חיונית להמשך התפתחות בניית העצם, לסיוע להשגת צפיפות עצם מרבית ולהפחתת אחוזי השומן בגוף. בשל העובדה שבני נוער מצויים שעות רבות מחוץ לבית קיים פיתוי גדול יותר בצריכת מזונות העשירים בשומנים ובסוכרים, חטיפים ארוזים, מיצים ומשקאות קלים, קמח לבן, ופלים, עוגות ועוגיות מלח ותוספי מזון, אשר ערכם התזונתי של מזונות אלה נמוך. ישנם גורמים רבים משפיעים על בחירת המזון של מתבגרים, הרגלי אכילה משפחתיים, הרגלי אכילה כבילוי מחוץ לבית עם חברים. חשיפה לפרסומות ותכנים שונים באמצעי תקשורת. גיל ההתבגרות הוא הזמן הקריטי לבניית מערכת שלד תקינה, זהו הזמן בו מצטברת רוב כמות הסידן הדרושה. אצל בנות, 95% מהכמות הסופית של מסת העצם נקבעת עד גיל 17 ו-99% ממנה עד גיל 27! גיל ההתבגרות הוא מעין "חלון הזדמנויות" למקסם את מסת העצם לשיא צפיפותה. בתקופת השירות הצבאי, בשל פעילות גופנית רבה ומאומצת. מחסור בסידן, עשוי להוביל לשברי מאמץ בקרב חיילים ביחידות קרביות. תפקידי הסידן ý עצמות - הסידן הינו מינרל החשוב לבניית העצם הגדלה. הבעיה השכיחה ביותר כתוצאה מחסר בסידן היא רככת. עד גיל 20 מתרחשת בניית מסת העצם לרמת מקסימלית. ככל שבניית העצם תהייה טובה יותר היא תקטין בעתיד את הסיכון לאוסטאופורוזיס. ý מערכת החיסון - אנו עדים לכך שילדים בשנותיהם הראשונות חולים לעתים קרובות בעיקר במחלות של מערכת הנשימה, אלרגיות, אטופיק דרמטיטיס ועוד .סידן הינו מינרל שיכול לסייע בחיזוק מערכת החיסונית בקרב ילדים. ý השמנה- סידן מווסת את קצב שריפת השומנים על כן ,הוא נחשב כאחד הגורמים המגנים מפני תופעת ההשמנה בקרב ילדים. ý נדודי שינה - חסר עלול להביא לנדודי שינה במחזור השינה בקרב ילדים. ý שיניים - ריבוי עששת ועיכוב בצמיחת שיניים קבועות. ý בנוסף חסר בסידן עשוי להביא לבעיות נוירולוגיות , ריבוי בשברי מאמץ, בעיה בכווץ שרירי השלד והלב. מדוע חסר לנו סידן ? ý חוסר חומציות בקיבה פוגעת בספיגתו.( לחץ, חסר באבץ, אי סבילות למזון , חיידק הליקובקטר פילורי. ý סוכרים ושומנים הנצרכים בכמות מוגברת נקשרים אל הסידן ומונעים את ספיגתו. ý עודף זרחן המצוי במזונות מן החי משבש את ספיגת הסידן . זרחן הינו חומצי ואילו סידן הינו בסיסי. כשהיחס מופר יש בעיה בספיגתו. ý אלכוהול, קופאין, עודף נתרן יפריעו לספיגתו. ý חסר בוויטמין D -ויטמין המסייע לספיגת הסידן . חסר בחשיפה לשמש, מקדמי הגנה ובעיות עיכול וספיגה ) ý מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה -מצוי לרוב בפחמימות פשוטות. ý חסר פעילות גופנית. הספיגה מהמזון בגיל הינקות מגיע ל – 60% אולם במהלך גיל ההתבגרות הספיגה מגיעה ל 25%-35% וככל שאנו מתבגרים היא מתמעטת. סקר "משרד הבריאות והתזונה הלאומי" של משרד הבריאות מצא שרק 22.5% מכלל התלמידים בחטיבת ביניים ובתיכון צורכים סידן בהתאם להמלצות סידן נמצא במזונות מן הצומח והחי אולם ספיגתו גדולה יותר במזונות מן הצומח וזאת בשל רמתו הנמוכו של הזרחן לעומת מזונות מן החי. מקורות ירקות ירוקים, אגוזים,טחינה ,שקדים,ממרח שקדים, פירות יבשים קצובה יומית לילדים ובני נוער הם בין 1000-1300 כיוון שאחוז גבוה מהילדים לא אוכל מספיק אם בכלל מוצרים המכילים סידן יש להוסיף תוספי תזונה המכילים סידן. המומלץ ביותר הוא הסידן האמורפי באבקה לילדים ובני נוער. חברת הביו טכנולוגיה הישראלית "אמורפיקל" משיקה בימים אילה פיתוח ייחודי וראשון מסוגו בארץ ובעולם- תוסף סידן אמורפי באבקה, המסייע להתפתחות מיטבית של ילדים ונוער! מחזק את המערכת החיסונית, מסייע בבניה תקינה וחיזוק העצמות, המפרקים והשיניים. כתבה וערכה ד"ר ענת גרינשטיין נטורופתית N.D ופסיכותרפיסטית . מרצה במכללת וינגיט ומטפלת בקליניקה פרטית בקריית אונו 0543141882

 
 
בילוי
ספרים
צרכנות
ילדים ונוער
תיירות אירוח וטיולים
אופנה
אנשים טובים באמצע הדרך
מבצעים
עצות ולא מהשרוול
מי ומה..מה חדש?