ויקטור סבג-הוא ועמית זיתון- היא, יוצאים כשנה
ומחליטים לעבור לגור יחד. כבר בפריקת הארגזים הם מגלים דברים שלא ראו במשך השנה
שלהם כזוג.. זהו מחזה שפוגש את בני הזוג במקומות שונים בחיי היומיום, כשהם ביחד.
ערכים, שעמום, משפחה וסקס עולים על "שולחן הנתוחים." האהבה הופכת למערכת יחסים והפרפרים מתחלפים
בריבים קטנים. כדברי הבמאי מיקי יוסף:
"מחזה שפוגש את האחד והאחת במקומות האוהבים, הכועסים והמורכבים, שמתחבק עם
קושי ומחזיק ידים לאתגר, שלא מפחד ללטף פרות קדושות שלנו כחברה, כאומה ובעיקר
כבני אדם".
האהבה, הויכוחים, הנסיונות וגם השעמום יראו לכם כנראה
מוכרים.. המוקשים של תחילת קשר ולעיתים מוקשים שאנו מחביאים מתחת לשטיח גם שנים..
פגישות משפחתיות, נגיעה בנושאים שלא מדברים עליהם.. לא נושאים גדולים אלא מהחיים
עצמם, עניינים שביומיום. רק שהפעם, מדובר בזוג שעוד לא נישא.. האם ישרדו? האם
ימשיכו להאמין שהם מתאימים כי האהבה גוברת על הכל? לא אעשה ספויילר לסוף..
הצגה קצרה, מצחיקה, קצבית ביותר, ואולי לכן אין בה
את הדרמטיות שיכולה להתפתח מכל קונפליקט .
אך דווקא המהירות בה מתחלפים המצבים על הבמה מגלה את גדולתם של השחקנים. הטקסט מצחיק, ושפת הגוף של שניהם, מחדדת את המסר. התמונת מתחלפות במהירות, השחקנים
מחליפים תלבושות בזריזות, בין תמונה
לתמונה, על הבמה המוחשכת.
עמית זיתון- היא, שחקנית מעולה, מחליפה מצבי רוח מרגע
לרגע, ומשכנעת במשחקה. ויקטור סבג-הוא,
שחקן משגע! בעל כשרון רב, מצחיק ועובר
בקלילות ממצב למצב.
הצגה מצחיקה , שהיא בבואה
של המציאות, מבט במראה של זוג צעיר, של
הזוגיות ושל כל אחד ואחת
בתוכה. הצגה שמוכיחה שוב: אפשר להשתגע מאהבה..
"אחד
פלוס אחת"
מאת נועה קולר וארז
דריגס
בימוי: מיקי יוסף
תפאורה: שמעון קסטיאל
תלבושות: שרון שרביט
תאורה: ליאור מיטל
עריכה מוסיקלית: ניר
לוגסי
וידאו: ניר וייס
עוזרת במאי: שני אלוש
"אחד
פלוס אחת"
תיאטרון
הספריה, מיסודו של בית צבי
צילום:
שמחה ברבירו#_lt#div#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif;
color#_sc#black;background#_sc#white'#_gt#ויקטור סבג-הוא ועמית זיתון- היא, יוצאים כשנה
ומחליטים לעבור לגור יחד. כבר בפריקת הארגזים הם מגלים דברים שלא ראו במשך השנה
שלהם כזוג.. זהו מחזה שפוגש את בני הזוג במקומות שונים בחיי היומיום, כשהם ביחד.
ערכים, שעמום, משפחה וסקס עולים על "שולחן הנתוחים."#_lt#span style="mso-spacerun#_sc#yes"#_gt# #_lt#/span#_gt#האהבה הופכת למערכת יחסים והפרפרים מתחלפים
בריבים קטנים.#_lt#span style="mso-spacerun#_sc#yes"#_gt# #_lt#/span#_gt#כדברי הבמאי מיקי יוסף#_sc#
"מחזה שפוגש את האחד והאחת במקומות האוהבים, הכועסים והמורכבים, שמתחבק עם
קושי ומחזיק ידים לאתגר, שלא מפחד ללטף פרות קדושות שלנו כחברה, כאומה ובעיקר
כבני אדם".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif;
color#_sc#black;background#_sc#white'#_gt#האהבה, הויכוחים, הנסיונות וגם השעמום יראו לכם כנראה
מוכרים.. המוקשים של תחילת קשר ולעיתים מוקשים שאנו מחביאים מתחת לשטיח גם שנים..
פגישות משפחתיות, נגיעה בנושאים שלא מדברים עליהם.. לא נושאים גדולים אלא מהחיים
עצמם, עניינים שביומיום. רק שהפעם, מדובר בזוג שעוד לא נישא.. האם ישרדו? האם
ימשיכו להאמין שהם מתאימים כי האהבה גוברת על הכל? לא אעשה ספויילר לסוף..#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif;
color#_sc#black;background#_sc#white'#_gt#הצגה קצרה, מצחיקה, קצבית ביותר, ואולי לכן אין בה
את הדרמטיות שיכולה להתפתח מכל#_lt#span style="mso-spacerun#_sc#yes"#_gt# #_lt#/span#_gt#קונפליקט .
אך דווקא המהירות בה מתחלפים המצבים על הבמה מגלה את גדולתם של השחקנים. #_lt#span style="mso-spacerun#_sc#yes"#_gt# #_lt#/span#_gt#הטקסט מצחיק, ושפת הגוף של שניהם, #_lt#span style="mso-spacerun#_sc#yes"#_gt# #_lt#/span#_gt#מחדדת את המסר. התמונת מתחלפות במהירות, השחקנים
מחליפים תלבושות #_lt#span style="mso-spacerun#_sc#yes"#_gt# #_lt#/span#_gt#בזריזות, בין תמונה
לתמונה, על הבמה המוחשכת.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif;
color#_sc#black;background#_sc#white'#_gt#עמית זיתון- היא, שחקנית מ#_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif;
mso-fareast-font-family#_sc#"Times New Roman";color#_sc#black'#_gt#עולה, מחליפה מצבי רוח מרגע
לרגע, ומשכנעת במשחקה. #_lt#span style="mso-spacerun#_sc#yes"#_gt# #_lt#/span#_gt#ויקטור סבג-הוא,
שחקן משגע!#_lt#span style="mso-spacerun#_sc#yes"#_gt# #_lt#/span#_gt#בעל כשרון רב, מצחיק ועובר
בקלילות ממצב למצב. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif;
mso-fareast-font-family#_sc#"Times New Roman";color#_sc#black'#_gt#הצגה מצחיקה , שהיא בבואה
של המציאות, מבט במראה של זוג צעיר, של #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif;
mso-fareast-font-family#_sc#"Times New Roman";color#_sc#black'#_gt#הזוגיות ושל כל אחד ואחת
בתוכה. הצגה שמוכיחה שוב#_sc# אפשר להשתגע מאהבה..#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#span style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif;
mso-fareast-font-family#_sc#"Times New Roman";color#_sc#black' dir="LTR"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#span dir="RTL"#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span dir="RTL"#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;
font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt##_lt#span dir="RTL"#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span dir="RTL"#_gt##_lt#/span#_gt#"אחד
פלוס אחת"#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.35pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#normal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt#מאת נועה קולר וארז
דריגס#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.35pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#normal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt#בימוי#_sc# מיקי יוסף#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.35pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#normal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt#תפאורה#_sc# שמעון קסטיאל#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.35pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#normal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt#תלבושות#_sc# שרון שרביט#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.35pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#normal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt#תאורה#_sc# ליאור מיטל#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.35pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#normal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt#עריכה מוסיקלית#_sc# ניר
לוגסי#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.35pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#normal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt#וידאו#_sc# ניר וייס#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.35pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#normal" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt#עוזרת במאי#_sc# שני אלוש#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt#"אחד
פלוס אחת"#_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#b#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt#תיאטרון
הספריה, מיסודו של בית צבי#_lt#/span#_gt##_lt#/b#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p style="margin-top#_sc#0cm;margin-right#_sc#11.3pt;
margin-bottom#_sc#8.0pt;margin-left#_sc#1.0cm;line-height#_sc#150%" dir="RTL"#_gt##_lt#span lang="HE" style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;font-family#_sc#"David",sans-serif'#_gt#צילום#_sc#
שמחה ברבירו#_lt#/span#_gt##_lt#span style='font-size#_sc#14.0pt;line-height#_sc#150%;
font-family#_sc#"David",sans-serif' dir="LTR"#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#/div#_gt# |